מאת: עפרה-ישועה-ליית
מדוע אין לישראלים מדינה דמוקרטית חילונית
מהדורה שניה בהוצאת "מעריב", מאי 2011
מהדורה ראשונה של הספר "ארץ, ברית" יצאה בהוצאת נמרוד בשנת 2004. המהדורה השניה עברה עידכונים ונוספו לה מאמר מאת אהרן אמיר, הקדמת המחברת, וכן פרק שנגנז במהדורה הראשונה
"ארץ, ברית, הוא חיבור יוצא-דופן, הן ברמת כתיבתו, הן בשילוב שובה-לב של סיפור אישי-אוטוביוגרפי עם אמירות רעיוניות חריפות, אך בייחוד במידת היושרה, הרהיטות והמקוריות של ההתמודדות עם השאלה המקופלת בכותרת-המשנה של הספר".
אהרן אמיר, "קשתות", 2006
"בשנות החמישים והששים מדינת ישראל גררה אל תוכה במאמץ אדיר המוני ערבים, מפני שהם היו יהודים. בשנות התשעים והאלפיים היא עסקה בייבוא אינטנסיבי של המון לא-יהודים, מפני שהם לא היו ערבים" (ארץ, ברית. עמוד 235)
שנה טובה מארץ ישראל 1928
"יש לך עוז ונחישות לגעת בחומרים שרבים כבר חוששים להתקרב אליהם, מאימת התגובה הנזעמת מצד אלה המבקשים לקבוע לנו מה לחשוב ומה לומר".
סמי מיכאל
כל הדתות כושלות במידה זו או אחרת כאשר הן מקבלות לידיהן ניהול מערכות מדיניות. ליהדות, רחומה ואחראית ככל שתהיה, יש מבנה המייצר אסונות פוליטיים ביעילות רבה יחסית לדתות אחרות. (ארץ, ברית. עמוד 38)
"קל לקריאה, קשה לעיכול"
עו"ד דני זילביגר
גם בימי העבר היפים שאוהבים כל כך להתרפק עליהם, החברה הזאת לא היתה באמת נאורה ותרבותה לא היתה ממש מודרנית. לא "לפני הכיבוש" וגם לא לפני חמישים, שישים, ואפילו לפני מאה שנה, כאשר נולדה הציונות כרעיון זוהר, מרגש ועשיר בהבטחות. לא היה בעצם יותר מרגע אחד של חסד שבו הצליח אי-מי בתוכנו להעדיף את הסיכוי לעתיד טוב יותר על פני העבר היהודי. (ארץ, ברית. עמוד 34)
"Both evocative memoir and sober analysis"
פרופסור נועם חומסקי
הזיהוי המלא של המדינה היהודית עם עקרונותיה הדמוגרפיים של הדת היהודית הפך את ישראל לישות פוליטית חפה מכל יכולת לצמוח על בסיס של שותפות אינטרסים בין תושבי הארץ. זוהי ישות פוליטית עם נכוּת קשה והתנהגות אובדנית. אזרחיה המועדפים חיים בבהלה מתמדת מפני התמעטות כוחם היחסי. כל מי ששונה מהם – ועל כן מקופח, נחות ומנושל – נתפס כזר מסוכן וחורש רע. (ארץ, ברית. עמוד 36)
עופרה צ'דיקתי
הציטוטים המובאים מספרך – מתיישבים בול עם התובנות שלי עצמי – על מהותו של הסיכסוך והאחריות הכבדה שרובצת על כל "הנהנים" מהמהלך הציוני.
כידוע לך התחנכתי במסגרות דתיות והייתי בבני עקיבא, ורק בבגרותי הצלחתי להתנער מכל התשתית האידאולוגית שעיצבה אותי. אינך מתארת לעצמך כמה הייתי גאה עד לא מזמן (15 שנה) בהשתייכותי לעם שהחזיר את עטרתו ליושנה, והיה אמיץ לקחת את גורלו בידיו… והחיה שפה מתה וכו' וכו' איך קניתי את האופציה "יהודית ודמוקראטית" שהיא סתירה מניה וביי -כי משמעותה "גזענית ודמוקראטית"
אז תודה לך שכתבת. שימרי לי לינואר -לעת שובי- שני עותקים – אקרא בשימחה.
תודה
דבורה עזיזתי, תודה… מצפה לשובך וגם לשיעורי הערבית…
לעפרה. אהבתי ונהניתי, בכקתי וצחיתי עד כלות את המהדורה הראשונה של הפנינה המבהיקה הזאת. בתקווה שתזכה לחשיפה והוקרה הראויה לה ובהכרה מפוכחת (ושלצערי, עדיין קלושים הסיכויים לכך) – ברכותיי העצומות המחבקות ומעריצות עם צאת המהדורה השניה של העבודה המופלאה הזאת, הכה אישית ועם זאת כה קולקטיבית (סליחה על הביטוי).
מרוני באמריק'ע.
לעופרה ישוע-ליית שלום רב אני לא אגיב על ספרך כיוון שעדיין לא קראתיו אך בקרוב בהחלט אעשה זאת בשקיקה רבה כמורה לאזרחות ולהיסטוריה את פורצת דרך מנהיגה מובילה רבים וטובים לחשיבה שונה מקורית וייחודית ועל כך כל הכבוד לך עופרה ישוע-ליית ראיתיך בתכניתו הנהדרת של מר חיים יבין בנושא צ.ה."ל האם הוא עדיין צבא העם? כל הכבוד לחיים יבין ולך ובכלל לחשיבה המקורית הזו שאולי תביא אותנו הישראלים למקום מבטחים בטוח יותר את הסדרות של חיים יבין יש לדעתי לראות ולהקשיב היטב למה שנאמר שם זה חומר נהדר לחשיבה על כל נושא מדינת היהודים צבא ההגנה לישראל שלצערנו הרב הפך ברבות הימים לצבא כיבוש הנהרס מבפנים רק להזכיר את הכמעט פוטש שנעשה על ידי רמטכ"ל לשעבר של צהל בנושא מינויו של הרמטכ"ל ה20 של צבא ההגנה לישראל ומסמך גלנט וכו וכו פרשיות מביכות בנושא ביטחון המדינה אז תודה על ספרך שעוד אקרא ושנה טובה לך עופרה ישוע-ליית ובתקווה שבשנה הבאה יהיה יותר טוב מהבחינה המדינית-ביטחונית וכדומה יגאל חפץ